אחת מהבעיות הקשות בישראל היא סיטואציה,
אשר בה שוכר מפסיק לשלם דמי שכירות או שמסרב לפנות את המושכר בתום חוזה השכירות.
עד לפני זמן לא רב, בעלי הדירות נאלצו לנקוט בהליך שהם יהיו מוכנים לוותר לשוכרים
על חלק מדמי השכירות או , לאפשר להם פינוי שוכר בתקופה של עד לסיום התביעה. כל בעל
דירה המשכיר את דירתו, רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר אם בחוזה השכירות אין את חוק
הגנת הדייר. התקנות בחוק אף קובעות כי כתב
התביעה, יכיל סעד אחד בלבד שהוא פינוי המושכר. אם התובע לתבוע את השוכר בגין הפרת
חוזה או סעדים כספיים. עליו יהיה להגיש תביעה נפרדת והוא יהיה אף רשאי לעשות כן,
ללא רשות מביהמ"ש ולא יהיה צורך להגיש בקשה בדבר פיצול סעדים.
למרות שהליך תביעה הינה בסד"מ {סדר
דין מקוצר} עשוי להימשך בין שנה לשנתיים וגם בסיומו, המשכיר יצטרך להגיע אל לשכת
ההוצל"פ בכדי לממש את הפינוי. במקרים אשר בהם לא ניתן יהיה לסיים את המחלוקת
בדיון הראשון, התביעה תעבור למתכונת של "סדר דין מהיר" והכללים קובעים
בין השאר, כי דיון בתובענה יסתיים תוך יום. סיכום הטענות של בעלי הדין, יהיה
בע"פ ביום הדיון בתובענה וזאת, לאחר סיום הבאת הראיות. ביהמ"ש ייתן את
פסק הדין בתוך 14 יום מיום הדיון בסדר דין מהיר.
תגובת השוכר לתביעה- תוך כמה זמן?
לאחר שהוגשה תביעה לשוכר בדבר פינוי המושכר, עליו לשלוח כתב הגנה לא יאוחר מ-30 יום. לכתב ההגנה יצורפו אף תצהירי עדות, חוות דעת מומחה, אסמכתאות משפטיות וכל המסמכים שנוגעים לתביעה זו. בשלב הבא, יקבע ביהמ"ש מועד לדיון שלא יהיה מאוחר משלושים ימי המועד האחרון, אשר בו הוגש כתב ההגנה.
קיים חידוש מהותי נוסף, כך שהדיון הראשון בהליך, יתקיים לא יאוחר מ-60 יום ממועד הגשת התביעה ולמרות שהיום, דיון ראשון זה, עשוי להתקיים חצי שנה ויותר לאחר שהוגשה התביעה.
המאמר באדיבות משרד עו"ד אבי נימצוביץ, מעוניינים במידע נוסף חדש ועדכני? בקרו באתר שלנו https://nimzovich-law.co.il/